#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	ישראל ואינו יהודי בפנימית וישראל בחיצונה האם הגוי אוסר על החיצונה והאם אוסר על הפנימית.	"על החיצונה אוסר אבל על הפנימית אינו אוסר כיון שהגוי יחיד עם הישראל אינו אוסר עליו. וי""א דאוסר דאתו למימר דיש יותר מישראל אחד עם הגוי ולא אוסר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	גוי שהשכיר ביתו לגוי אחר האם ניתן עדיין לשכור מהגוי המשכיר.	"אם יש לו תפיסת יד בבית שוכרים ממנו. ואם לאו תלוי אם יש לו כח לסלק השוכר תוך זמנו ואם לאו אינו יכול לשכור ממנו רק מהשוכר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	ישראלים וגוי שדרים בחצר אחת ולא שכרו מהגוי האם מועיל לעשות עירוב בין הישראלים כדי להתיר לטלטל מבית לבית שלא דרך החצר.	"דרך חלונות כן דרך פתחים דרך אויר החצר לא. ודרך פתחים שבתוך הבית מהני לכו""ע.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ישראל וגוי דרים בחצר אחד ובית של ישראל אחר צמודה לבית ישראל זה ללא פתח לחצר הנ""ל, ועירב דרך חלון שביניהם או דרך פתח שביניהם האם סגי בכך לטלטל כלים של הישראל דרך ביתו לחצר או דבעי שכירות מהגוי או דלא מהני שכירות. ומהו לטלטל מבית לבית בלבד דרך החלונות הנ""ל."	"דרך חלון אוסר משום שמחזק הישראל להמשיך לדור עם הגוי משא""כ דרך פתח קיים בלא""ה לא מסתפי מהגוי ובכה""ג לא גזרו שלא יועיל העירוב וי""א דאף דרך פתח אוסר. ויש שיטה שאם אוסר לא מהני שכירות ובה""ל מקיל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"נכרי הדר עם ב' ישראלים שהלך מביתו מבעו""י האם הותר לישראלים לטלטל מביתם לחצר. ומה הדין אם חזר הנכרי באמצע השבת."	"אם הלך רחוק מיום אחד ולדיעה אחת אפילו תוך יום ועירבו ביניהם מותרים. אם חזר התבטל העירוב שהתברר שבבהש""מ לא היה העירוב ראוי להתיר. ויכולים לשכור ממנו אפילו באמצע השבת ואין בזה משום מקו""מ שאין אלא משום היכר להתיר הטלטול. ואח""כ יבטל האחד רשותו לשני.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	גוי שיש לו חוב על הבית ובכוחו להכנס ולגור בבית הישראל האם אוסר על בני הבית עד שישכרו ממנו.	"אם אינו גר בפועל אינו אוסר אם גר שם בקביעות בעד החוב מיקרי ברשות ויש מקילין.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	אנשי חיל המלך הגרים בבתי ישראל בחוזקה האם אוסרים עליהם.	"לדעת שו""ע, מטעם דינא דמלכותא דינא אוסרים עליהם. ואם יש לישראל שם תפיסת יד כגון כלים שא""א לטלטלם בשבת אינם אוסרים. ולמג""א (עיין בה""ל ועוד) סגי שיש לישראל רשות להניח שם כליו וצ""ע למעשה. ואם הישראל יכול לסלקם משם אינם אוסרים עליו אפי' בלא תפיסת יד.<br>ולדעת משכנו""י לעולם הבית נקרא ע""ש בית היהודי ואין החיל אוסר עליהם.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה דין הצדוקי לענין עירוב, ביטול, שכירות.	"דעת השו""ע דצדוקי אינו מערב כיון שאינו מודה בעירוב ומ""מ אינו כעכו""ם ומבטל רשותו כישראל, אע""פ שמחלל שבת עכ""פ בדרבנן, כיון שמוחזק כן מאבותיו ומנהג אבותיו בידו. וכמה פוסקים חולקים עליו וסוברים דדינו כעכו""ם. ובשעה""צ תמה מה בכך וכו' כיון דטעם בגוי להרחיק משכונתו וזה שייך גם בצדוקי.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	איך ובמה יוגדר האדם למומר לחלל שבת ובכמה פעמים ומה דינו לענין עירוב.	"מומר לחלל שבת אפילו באיסור דרבנן בפרהסיא עשרה (או שיתודע להם. ואם מתביש מאדם גדול לא חשיב פרהסיא) (ויש מח' לגבי איסור מוקצה) דינו כגוי ובעי שכירות. ונחלקו אם דוקא ברגיל או אפילו בפעם אחת. וכ""ז לתיאבון אבל להכעיס אפילו בצינעא ואפילו לשאר עברות דינו כעכו""ם. ואומר מותר דינו כשוגג בה""ל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	אלו קולות קיימות בשיתוף מבואות ביחס לעירוב חצרות.	"שא""צ דוקא פת וסגי בכל מאכל או משקה (חוץ ממים), וניתן באויר החצר וא""צ בבית ובלבד שמשתמר ולכך אין ליתנו באויר המבוי. (ומ""מ מהני אפילו בבית), ואפילו בבית שאין בו ד""א על ד""א.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יא. מהו לערב בירקות, בחיטין ושעורים, בכמהין ופטריות, בתבלין. מים מלח.	"ירקות מבושלים או שנאכלים חיים כן. חיטין ושעורים קליות כן חיים לא ובה""ל הביא דלהרמב""ם משמע דמהני דלא בעינן שיהא ראוי מיד ולא נפסק כן. כמהין וכו' מבושלים לשו""ע לא להגר""א כן. בתבלין לא וי""א שכן ותמהו על שיטה זו. מים או מלח לבד לא מעורבים יחד כן כיון שראוי ללפת בו הפת וי""א דוקא כשעירה בהם גם שמן ונקטינן דא""צ שמן.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יב. מה השיעור הדרוש באוכלין לשיתופי מבואות.	"מה שבא ללפת בו הפת שיעורו כדי ללפת בו פת הנאכל לשתי סעודות. מה שלא בא ללפת שיעורו הוא עצמו כדי אכילת מזון ב' סעודות.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יג. מהו השיעור הדרוש לגבי בשר צלוי, יין מבושל ויין חי.	"בשר צלוי כשיעור לפתן. יין במושל כשיעור ליפתו וי""א כשיעור קינוח ב' סעודות ולא קי""ל כן. חי לא הוי לפתן ובעי ב' רביעיות וכן שאר משקין.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יד. מהו לערב בחיטים באיסור חדש, בחלת חו""ל, בהקדש, באוכל האסור עליו בנדר."	"אם נוהג מצד חומרא מערב בו אם מצד איסור לא. נראה דמערבין בו (מ""ב), הקדש לא כיון דאסור לכל, בנדר לאכול מערבין דראוי לאחרים בנדר הנאה לא כיון דסוף סוף הוא נהנה. ודוקא ע""ח ומבואות אבל ע""ת מערבים בו כיון דאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצוות ללה""נ.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	טו. חצר הפתוח לב' מבואות מה הדין כשלא שיתף עם אף אחד מהם האם אוסר עליהם.	"מה הדין כששיתף עם אחד מהם האם אוסר.אם רגיל בחול על שניהם אוסר עליהם. אם רגיל באחד הם אסורים והלא רגיל מותר. ואם הרגיל שיתפו ביניהם והלא רגיל לא שיתפו, דוחים אותו אצל האינו רגיל לעבור דרך שם כיון שאין לו הפסד מזה והם מרויחים דכופים על מדת סדום.<br>שיתף עם האינו רגיל הותר הרגיל לעצמו אם שיתפו ביניהם כיון שסילק עצמו מהם.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שפב סטו עד סוף שפו		מאגר
